אודות העיר

שנים ראשונות

אופקים נוסדה ב־19 באפריל 1955, ותושביה הראשונים היו עולים ממרוקו ותוניסיה. ראשיתה של אופקים כתחנת טרקטורים של מושבי מועצה אזורית מרחבים, שיועדה להתרחב ולהיות "מרכז אזורי" שיכלול בין השאר מרפאה, בית ספר אזורי, אמפיתיאטרון ותחנה של תנובה לקליטת תוצרת חקלאית אלא שגל העלייה הביא לכך ש־400 משפחות נשלחו לאופקים ושוכנו במעברה שנבנתה במהירות והכילה צריפים, פחונים ואזבסטונים. המגורים הארעיים חייבו בנייה, ובשנים הראשונות הייתה העבודה בבניין מקור פרנסה עיקרי בעיירה. בסוף 1956, לאחר מלחמת סיני, עם גל העלייה של יהודי מצרים, הגיעו 150 משפחות נוספות למקום (חלקן קראים), וב־1957 מנתה אוכלוסיית היישוב כ־2,500 נפש. באותה העת עדיין היו קיימות שתי מעברות ביישוב: האחת באזור התעשייה הנוכחי של העיר, והשנייה ממערב למרכז העיר הנוכחי (רחובות קיבוץ גלויות וגולומב).

 

בשנים שלאחר מכן הגיעו 170 משפחות עולים מפרס ועולים נוספים מהודו ורומניה. בשנת 1958 קיבל היישוב מעמד של מועצה מקומית. ב־1959 מנתה אוכלוסיית העיירה כ־5,000 נפש, ובה 60% יוצאי צפון אפריקה (רובם יוצאי מרוקו), 15% יוצאי מצרים, 15% יוצאי פרס ו־10% יוצאי הודו, אירופה ותושבים ותיקים. מקורות התעסוקה העיקריים בשנות ה־50 היו לא רק בעבודה בבניין, אלא גם בעבודה בחקלאות במושבים הסמוכים ועבודות דחק שכללו גם נטיעת מטעי אגבות שיועדו לשם פיתוח תעשיית חבלים במקום.

 

משנות ה־60 ועד שנות ה־80

מפעל התעשייה הראשון שהוקם באופקים היה מפעל לליטוש יהלומים שהוקם בסוף שנות ה־50 והעסיק כ־60 עובדים. ב־1959 החלה הקמת שני מפעלי טקסטיל שנועדו להביא תעסוקה ולסייע לפיתוח העיירה. אחד מהם היה מפעל אופ־אר (קיצור של אופקים־ארגנטינה, ממנה הגיעו המשקיעים). בתוך שנה הוקמו המפעלים, והעסיקו יחד כ־500 איש. באותה העת גם נסללו כבישים ורחובות, גנים ציבוריים ניטעו והוקמו בתי ספר ממלכתיים ודתיים.

 

בסוף שנות השבעים קלטה אופקים פליטים מווייטנאם, שספינתם היטלטלה בים, כאשר אף מדינה אחרת לא הייתה מוכנה לקלוט אותם. מנחם בגין (שזיכרון השואה ופליטים יהודים המטלטלים בים היו טבועים בו היטב), ראש הממשלה באותה העת, החליט על קליטת הפליטים בישראל.

 

בשנת 1984 נוסד בעיר בית חב"ד, אשר הקים רשת מוסדות חינוך לכלל האוכלוסייה, אשר סייעו רבות לקליטת עולי ברית המועצות מספר שנים מאוחר יותר. מיד עם פתיחתו בית חב"ד בעיר העמיד בית תמחוי לנזקקים שמחלק מנות חמות וביגוד לתושבים הזקוקים לכך.

 

משנות ה־90 ועד 2015

בשנות ה־90 הגיעו אל העיר עולים רבים מברית המועצות ומאתיופיה. בשנת 1995 קיבל היישוב מעמד של עיר. ב־1997 הוקם בעיר גרעין תורני בשם "אפיקי אורות".

 

על רקע המשבר בענף הטקסטיל שהביא לסגירת מפעלי התעשייה המרכזיים בעיר, ובצדו גלי העלייה הגדולים שפקדו את העיר בשנות ה־90, גדל בה מאוד אחוז האבטלה מאמצע שנות התשעים. גם בשנות האלפיים סובלת אופקים ממחסור במקומות עבודה, ורמת השכר בה היא מהנמוכות בערי ישראל.

אופקים משמשת כמרכז עירוני ליישובים במועצות האזוריות מרחבים ואשכול.

 

משנת 2015 ואילך

בשנים אלו העיר החלה להתפתח לאחר קיפאון דמוגרפי, נבנה בה "מרכז צעירים" הכולל בית קפה וקולנוע, וכן אלפי יחידות דיור חדשות ומרכזי מסחר ותעסוקה.

בינואר 2016 נפתחה תחנת הרכבת באופקים. התחנה היא חלק מקו הרכבת אשקלון-באר שבע. פתיחת התחנה קיצרה את זמני הנסיעה בין אופקים וגוש דן.

בפברואר 2017 נחתם הסכם הגג שיוסיף לעיר אופקים יותר מ-12 אלף יחידות דיור חדשות, חלקן בבנייה צמודת קרקע וחלקן בבנייה לגובה, בבניינים עד 13 קומות.

 

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים באופקים 27,771 תושבים (מקום 70 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 4.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לאופקים דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 46.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,462 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

 

אוכלוסיית העיר מורכבת כדלקמן (נכון לשנת 2013):

כ־30% עולים ותיקים משנות החמישים והשישים, בעיקר מארצות אסיה וצפון אפריקה (הודו, איראן, מרוקו, אלג׳יריה, תוניסיה ומצרים)

כ־25% עולים חדשים משנות התשעים, מחבר המדינות ומאתיופיה

כ־45% אוכלוסייה חרדית.

אתרים בעלי עניין

פארק אופקים – שוכן במזרח העיר, ונטועה בו חורשה של עצי אשל הפרקים. בפארק נמצאת גם מערת אלג'ריר, ששימשה מאגר מים קדום. בפתח המערה נמצאת מחצבה, שממנה נלקחו האבנים לבניית מבצר פטיש – השוכן במזרח הפארק.

מבצר פטיש – נקרא גם "קלעת פוטיס"; מבנה עות׳מאני שנבנה ב־1894 על מנת לתווך בסכסוכים שפרצו בין שבטי הבדואים באזור ולשמור על הסדר.

פארק סיירת שקד – שוכן כ־3 קילומטרים דרומית לעיר ומשתרע על כ־6,000 דונם. בפארק מוצבת אנדרטה לזכר הנופלים מקרב לוחמי הסיירת, גשר רכבת באורך 130 מטר מתקופת המנדט ומתקנים קדומים לאיסוף מים. נחל אופקים זורם בשטח הפארק.

חורבת מנוח – אתר ארכאולוגי מהתקופה הישראלית, ההלניסטית והביזנטית.

סינגל אופקים – מסלול אופניים מעגלי לרוכבי שטח שאורכו 22 ק״מ יוצא מהעיר אופקים דרך נחל אופקים, פטיש, שמריה ונחל גרר. הסינגל נבנה על ידי העמותה הקהילתית אחוזת נגב וקרן קיימת לישראל.

אור התורה (ג'ירבת הג'רבה) - בית כנסת שנבנה בשנת 1973 על ידי עולים מתוניסיה הוא תעתיק מדויק של בית הכנסת העתיק מהאי ג'רבה.

תחבורה ציבורית

רכבת

תחנת הרכבת אופקים משרתת את העיר כחלק ממסילת אשקלון - באר שבע.

 

אוטובוסים

חברת דן בדרום מפעילה בעיר 5 קווים פנימיים אשר יוצאים מתחנת הרכבת אל העיר, אך אינם מוגדרים כקווי הזנה, ומפעילה שירות עירוני ובין-עירוני לבאר שבע, תפרח, מועצה אזורית אשכול, להבים, אשקלון ואשדוד. חברת אגד מפעילה קווים לירושלים ובני ברק, וחברת מטרופולין מפעילה קווים לתל אביב-יפו רחובות ודימונה. כמו כן בסופי שבוע ובחגים פועלים קווים אשר מופעלים על ידי החברות דן בדרום וקווים לערים החרדיות ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ובית שמש.

 

ראשי היישוב

שנים     ראש היישוב       הערה

1955    יעקב שמשוני      ראש מועצה אזורית מרחבים, אשר ייצג את הוועד המקומי של אופקים

1955–1958      יהודה מרציאנו   יו״ר הוועד המקומי

1958–1960      דב פרידקין        ראש המועצה הממונה, מפא"י

1960–1961      משה ביתן          ראש המועצה הנבחרת, מפא״י. נבחר דרך כלנתריזם.

הודח על ידי שר הפנים חיים משה שפירא

1961–1963      יעקב כהן           קצין המחוז, יו״ר ועדה קרואה, עם פיזור המועצה הנבחרת

1963–1965      משה מייבסקי     יו״ר ועדה קרואה

1965–1969      משה מייבסקי     מפד״ל

1969–1974      יחיאל בן טוב      מפא״י

1974–1978      יחיאל בן טוב      העבודה

1978–1983      אברהם רביבו     מפד״ל

1983–1989      יחיאל בן טוב      העבודה

1989–1993      יאיר חזן            הליכוד

1993–1998      מיכה הרמן        העבודה

1998–2003      יאיר חזן           הליכוד

2003–2007      אבי אסרף        הליכוד, באוגוסט 2007 הדיח שר הפנים מאיר שטרית את אסרף ומועצת העיר בעקבות תוצאות ועדת חקירה שמינה שר הפנים הקודם רוני בר-און

2007–2008      אריה אזולאי    יו"ר ועדה קרואה

2008–2013      צביקה גרינגולד  יו"ר ועדה קרואה

2013-היום        יצחק דנינו          הליכוד

 

 

בתי הכנסת ביישוב

באופקים קיימים 23 בתי כנסת.

 

לתמונות של העיר מ''גלריית העיר אופקים''

 

חדשות העיר אופקים
סקר פורטל העיר
חניה בתשלום באופקים
הגיע הזמן שיהיה כאן סדר זה מוכיח שאופקים מתפתחת זה יפגע בעסקים פה זה לא תל אביב שיטה להגדלת קופת העירייה לסקרים נוספים
חדשות הקהילה
כל מה שחדש בקהילת שלנו
פינת הזכרון
משרות פנויות